ביקשתי ממנה שתספר לי על ההצלחות שלה.
היא הסתכלה עליי ככה בחצי עין ואמרה בביטול:
"טוב, את לא רצינית. מי בכלל מסתכל על הצלחות?
צריך כל הזמן לשפר, לתקן את כל מה שמתקלקל לנו, אין זמן לזרי דפנה"
לא ויתרתי.
"אז איך תדעי מה מקולקל אם לא תדעי מה שלם?"
לרגע זה בלבל אותה.
חשבה רגע ואמרה:
"אני לא חושבת שאי פעם עשיתי משהו מושלם"
"אמרתי שלם, לא אמרתי מושלם....." עניתי לה.
"מה ההבדל ? שלם, מושלם- אותה מילה!"
"אוהה ההבדל תהומי " עניתי לה.
"הראשון, מושלמות, מתייחס לרצון או לצורך שלך להסתכל על עצמך כעל יצור מושלם, שבהכרח אסור לו לטעות או אסור שיהיו בו פגמים.
השני , שלמות, מדבר על היכולת שלך לקבל את עצמך בצורה מלאה - בטח לאחר שטעית".
" אוקיי אני מבינה ואיך זה קשור בעצם לשיחה על הצלחות?"
" אני מחזירה אלייך את השאלה- איך זה באמת קשור??"
אני מרגישה איך לאט לאט היא מרפה, ההתנגדות שלה מתמוססת.
משהו בתווי הפנים שלה מתרכך, כאילו נזכרת באיזה חברה אהובה.
כאילו נזכרת בעצמה.
ואז היא מחייכת.
