פוסט יום הולדת 13.11

פוסט יום ההולדת שלי הוא פוסט על תדמית ועל הכוח שאנחנו נותנים בידי אחרים לעצב את הלך הרוח שלנו, את המחשבות, את הרצונות ואפילו את הבחירות שלנו.

נולדתי לפני 54 שנים (לא מאמינה שכתבתי כרגע את המספר הזה ושיש לו קשר אליי...😄), בבית החולים ״הצלב האדום״, בבריסל, בלגיה

אימי, יהודית, תל אביבית גאה, הגיעה ללמד בבית הספר היהודי המקומי, התאהבה במישל ותוך זמן קצר, חתונה, הריון ו... רותי אחת.

יש הרבה מחקרים שמדברים על האירוע הראשון שחווה תינוק ואיך בעצם זה משפיע ומעצב את חייו. תגידו, מי באמת זוכר משהו מהרגע ההוא?! אבל כנראה שמשהו בתודעה ובזכרון התת מודע, נצרב.

אמא מספרת שילדה אותי בלידה רגילה ( אם אפשר לקרוא ״רגילה״ ללידה שבה את רחוקה מהבית, מאמא שלך ומהמקום החמים והידוע) והמיילדת הבלגית שלפה אותי, הניפה אותי אל-על ואמרה בחיוך : “Wooo Elle est tout ronde!” ובתרגום חופשי: “אווו היא כולה עגולה!״

קולטים? זה המשפט הראשון ששמעתי. ״היא עגולה״ אז אולי אין כזה דבר זיכרון של גיל שניה, אבל יש סיפור. והסיפור שהיה תמים ומתוק וגורם לחיוך לכל מי ששמע אותו, עיצב ה-מון את הדרך שבה אני חיה.

הייתי ילדה עגולה, נערה עגולה ואשה עגולה.

ואתמול כשירדן שלי העלתה את הפוסט ההוא הבנתי כמה העברתי הלאה את הסיפור שלי הסיפור על הילדה העגולה.

אז יש לי משהו לומר לכם ולעולם ממרום שנותיי. מברכת את עצמי -להישאר עגולה . עגולה כמו שנעים לי ומרגיש לי נכון.

בקולנוע ובספרות יש מושג שנקרא: ״דמות עגולה״. יודעים מה הכוונה?

״דמות עגולה היא דמות מורכבת והטרוגנית, כלומר בעלת תכונות רבות. לדמות עגולה יש לפחות שתי תכונות שונות זו מזו, זו דמות דינמית שעוברת שינוי והתפתחות במהלך העלילה״.

אז כן, מאחלת לעצמי להמשיך להיות עגולה, משתנה ומתפתחת במהלך עלילת חיי.

תודה לכל המאחלים והמחבקים הוירטואלים והפיזיים. חיממתם את ליבי והזכרתם לי שאני צריכה להמשיך לעשות את מה שאני כלכך אוהבת. ❤️ All we need is

woman holding red hand-held fan