"אז איך את מרגישה להיות אחרי שכבשת את הפסגה??
מממ...אדיר נכון?
כן...אבל אז יש ירידה...
נו, מה לעשות עד מתי תשארי שם למעלה? זהו נגמר, שמת ת'דגל, הצטלמת על ההר, עשית סלפי, ראינו ,שמענו.עכשיו תרדי.
ותזהרי בירידה כי היא חלקלקה ויכולה להיות מהירה מידי וזה גם עושה נזק לברכיים...את יודעת בגילך...
כן, כן אני יודעת אני גם עם כל הציוד על הגב ויש לי רוח בפנים ואין לי את אותו הכיף וההתלהבות והאדרנלין כמו בעלייה כשרציתי לכבוש את ההר...
נכון, אהובה. באת. כבשת. היית אמיצה. עכשיו זה הזמן להיות גיבורה.
את יודעת מה ההבדל בין אמיצה לגיבורה נכון?!
מממ...דיברנו על זה פעם...
כן,בואי נרענן לך את הזכרון.
אמיצה זו זו שכובשת את ההר, שמתגברת על הפחדים, החששות, הקשיים האובייקטיבים והסוביקטיבים. את יודעת זו שמסתערת, שיודעת שהיא ב-ראבק של החיים.
והגיבורה?
אוהווו הגיבורה זה סיפור אחר.
הגיבורה, סבלנית, עקשנית, ממשיכה לשמור על ההר, לעשות פטרולים סביבו, נמצאת כל הזמן בקשר עין איתו. את יודעת נחושה. היא פשוט נאמנה לו, להר.
אני מרגישה שלהיות גיבורה יכול להיות הרבה יותר קשה מאמיצה.
כן...אולי, אבל היי תראי יש פסגה נוספת אותה עדיין לא כבשת...נדמה לי שהיא מחכה רק לך"
