ערפל

מה גורם לאשה שלכאורה יש לה הכל, להבין, שהדבר החשוב ביותר, חסר בחייה?

אני חושבת שהתשובה לשאלה הזו טמונה בסיפורה של ג. אשה מופלאה, אינטיליגנטית, אינטלקטואלית, חמה, תקשורתית, אוהבת אדם ומצליחה (בפרמטרים המקצועיים המקובלים) שהיתה לי הזכות ללוות ולאמן.

ג. באה אליי בתקופה של ירידת ערך עצמי הקשורה לתחום הקריירה שלה כשהתחלנו להסיר שכבה ועוד שכבה מהסיפור שלה ,גילינו מה "הנרטיב" שלה ,כלומר, מה הדרך או יותר נכון מהי השקפת העולם והאמונה שדרכה היא מספרת את סיפור חייה.

ועוד גילינו שהסיפור התת קרקעי ,היושב "במרתף" הוא סיפור הזוגיות שלה. משם החלה ההצפה אל "הקומות העליונות".

אז מה הנרטיב שלה היה?

1. אבא ואמא התגרשו כשהיתה בת 14 - "היה גיהנום"!

2.נישואין לא מפרקים!

3.ילדים סובלים כשהורים מתגרשים.

מתוך 3 האמונות האלו, ג. היתה מוכנה להיות בחיי נישואין משפילים, מתעללים-רגשית, הפכפכים,ובלתי צפויים , לעיתים מרוממים ולעיתים מבזים. תמיד באי וודאות. היא היתה לוחמת, וונדרוומן שכזו שסיפרה לעצמה שהיא נולדה להלחם ,כל הזמן, אפילו בתוך בזוגיות שלה.

כששאלתי אותה מה בעצם חסר לך, היא אמרה "שקט, חסר לי שקט"

היא אפילו לא דיברה על אהבה. היא פשוט חיפשה מקום לנוח, לשים ראש ולהרגע, להיות היא בלי השיריון והמגן.

כשהיא הבינה שבפער בין מה שיש בחייה לבין מה היא רוצה בחייה חסר - ה ש ק ט ושהאמונות הבונות את הנרטיב שלה עשויות להיות הערפל שדרכו היא לא באמת רואה את המציאות בבהירות, אז הבליחה המודעות. אז היא גם היתה מוכנה לצאת למסע חדש של שבסופו בחירה.

בוא נפזר את מסך הערפל

בוא נעמוד באור ולא בצל

עד מתי נמשיך לברוח

אל משחקים של כוח

מותר לך לבכות לפעמים

כשמשהו נשבר בך בפנים

ספר לי קצת על רגעי הפחד

קל הרבה יותר לפחד ביחד

וכשרוחות קרות יסערו בחוץ

אשלח בך אש חמה

יום אחד אולי תפסיק לרוץ

בין הצללים בנשמה

"בוא"

עברי לידר

מילים: מירי פיגנבוים

לחן: רמי קלינשטיין