כתבה לי פעם קולגה שלי: "את מספקת תובנות נפלאות. בחיוך ובפשטות. אין לי ספק שמטופלייך צולחים את הצמתים בחייהם באור ירוק"....
אז האלגוריה בהחלט נכונה.
צמתים בחיים הם לא רק נקודות על ציר הזמן ההיסטורי (לאן נתגייס?, מה נלמד?, היכן נלמד?, להתחתן? האם הוא האדם הנכון?), צמתים, הם להשקפתי, מצב תודעתי שבו אנחנו עוצרים ואומרים:
"הדרך הזו כבר לא עובדת לי, לא משרתת אותי יותר, מהי הדרך החדשה שלי? מה עליי לעשות בכדי למצוא את הדרך הנכונה לי?"
אנשים הבוחרים באימון, בוחרים לבחור מחדש את החיים שלהם.
הם באים אליי ואומרים :" זהו, נמאס!! לא מתאים לי יותר להיות עצובה/ כועסת/ מדוכדכת/ מרירה/ נתונה למצבי רוח/ מושפעת ממה שאחרים חושבים עליי/ תוקפנית/ לשים את עצמי תמיד בסוף הרשימה/ להיות בזוגיות ולהרגיש בודד/ לחיות בסטרס בכדי שהכל יהיה מושלם/ לחיות עם מסכה תמידית ש"הכל בסדר" כשבפנים הכל ריק/ לקום כל בוקר לעבודה שאני שונא" ועוד ועוד.... היריעה קצרה מלהכיל את הרגשות והתוצאות הלא רצויות שאנשים חווים בחייהם.
והתפקיד שלי כמאמנת?
ב 3 מילים:
להאיר (את כל הפינות האפלות, הנסתרות והמוסתרות),
להעיר (כן, כן להעיר מתרדמה את כל היכולות שקיימות בנו ושכחנו אותם)
ולשקף (לשים מראה אמיתית בגודל טבעי באור פלורסנט מול עצמנו ולהגיד זה מה שיש!)
מנסיוני אומר לכם דבר אחד - אדם הנכנס לתהליך של התפתחות אישית ואימון תודעתי ומעשי יוצא ממנו אדם משופר. אני רואה את זה בשפת הגוף, בצורת הישיבה ,בזקיפות הקומה, בסגנון הלבוש, בשפה, וכן... תרשו לי... גם באור בעיניים.
אסיים בקטע מתוך מכתב תודה שכתבה לי מתאמנת בתום תהליך בו ליוויתי אותה:
"אחרי כמה שבועות, 10 מפגשים, אני יכולה להגיד לך שהתהליך שחווינו ביחד שינה אותי לחלוטין.
למדתי להכיר את עצמי, את החוזקות, החולשות, היכולות שלי. הבנתי המון דברים על עצמי, על ההתנהגות של וההשלכות שלה, נהייתי יותר חזקה, יותר שלמה, יותר בטוחה"
הבחירה לבחור מחדש היא בידכם.
