"הדבר היה בשלושים וחמישה במאי. לכן כמובן, אל לנו לתמוה שהדוד סבוני לא התפלא על שום דבר. אילו קרה מה שקרה לא באותו היום, אלא שבוע ימים קודם, היה סבור בוודאי, כי התרופפו שניים-שלושה ברגים במוחו, או בכדור הארץ. אלא שבשלושים וחמישה במאי חייב אדם להיות מוכן לדברים המופלאים ביותר.
מלבד זאת היה הדבר ביום חמישי"
(35 במאי/אריך קוסטנר)
אז למה נזכרתי היום בספר המופלא הזה, אותו קראתי כשהייתי ילדה/ נערה (והנה הוא עוד איתי כאן, לראייה!!) ?
כי היום יום חמישי ה 31 במאי והוא מסכם לי שבוע וחודש בו קרו לי כמה דברים מופלאים...
ראשית, הכרתי מ-לא אנשים חדשים (30 איש ואני לא מגזימה)
שנית, התחלתי להתנדב כמנטורית לנערה (איזו התרחבות לנשמה)
שלישית, חברתי לארגון מדהים שעושה ריסטארט עם המון חברות חדשות " ארגון הנשים האקדמאיות", שמטרתו לקדם ולהעצים נערות/בחורות להגיע להשכלה גבוהה+ + (אנחנו מגייסות נשים נוספות שרוצות להיות חלק ממפעל עצום של נתינה לקהילה, אז דברו איתי)
רביעית, קיבלתי כמה הודעות ומיילים ממתאמנים וגם אנשים שפגשתי בדרך, ששיתפו אותי איפה הם היום, אחרי הדרך שעשינו יחד וזה מדהים. הידיעה שיש לי חלק בשינוי שהם עשו ועושים מרגשת אותי ממש.
ומה איפשר לי את כל זה?
"אדם חייב להיות מוכן לדברים המופלאים ביותר" תבואו פתוחים, שמחים,יצירתיים, מרגישים ומרגשים.
ואז-
אז, יקרו לכם דברים מופלאים לא רק ב35 במאי....
פיס אנד לאב :)
