פייסבוק זה מרחב שאני מטיילת בו הרבה. אוהבת להיכנס לקבוצות ולקרוא סיפורים, שאלות, דעות והתחבטויות של אנשים. לפעמים יש לי מה לומר ואני מגיבה, לפעמים יש לי מה לומר ואני בוחרת לא להגיב (קורה :)) ולפעמים (זה אפילו גם קורה :)) אין לי ידע/הבנה או איזשהו בדל של הבנה לגבי הנושא המדובר ואני ממשיכה הלאה.
אני מסתובבת בכמה קבוצות של רילוקשיין, שם עולות לא פעם התחבטויות של אנשים לגבי מעבר לארץ אחרת. הם ממש מבקשים עזרה, דעה וידע שיוכל לעזור להם בקבלת ההחלטה ה-די- גורלית הזו. וזה מרחב שיש לי בו המון ידע, ניסיון אישי וניסיון עם מתאמנים. יחד עם זאת- אני תמיד כותבת בתגובות שלי, שניסיון של אחד לעולם לא יביא את אותה התוצאה לאחר. יודעים למה? משום שראשית יש הרבה משתנים שקשורים בקבלת החלטה כזו, כמו: האם לבד, בזוג, עם/בלי ילדים, מצב כלכלי, מצב קריירה, מצב משפחתי מורחב, קריירת/עיסוק בן הזוג, מזג האוויר (כן, כן), גילאי הילדים, שפה, קהילה ישראלית/יהודית ,איזור מגורים ועוד. שנית, על זה תוסיפו מימד נוסף –חשוב מאוד- השונות במערכת הערכים האישית של כל אחד מהפרטים בתוך התא הזה. למשל- שינוי תרבותי אצל אחד, הוא מקור להרפתקאה אדירה . לאחר- זהו מקור לחשש עצום מאי וודאות. למשל- קהילה "מחבקת" בארץ היעד היא פקטור משמעותי לאחד, לשני- אדישות מוחלטת. למשל- קרבה מאוד גדולה למשפחה המורחבת וקושי עצום בניתוק אצל אחד, ואצל השני- צורך עז בריחוק. ואת כל הדוגמאות האלו ,הבאתי מתוך סיפורים אמיתיים לחלוטין של אנשים. ואת מה זה מחזק? שבסוף בסוף, זו לא רק החלטה אנליטית, אלא גם רגשית.
אז מה אני בעצם אומרת פה? אני אומרת שכדאי לעשות תהליך בירור פתוח, אמיתי ושקוף לפני שעושים מהלך כזה. קחו אחריות על ההחלטות שלכם.
