ואז הוא נכנס, התיישב ואמר: "אני חייב להתקדם בארגון הזה" ושאלתי: "ומה הלב שלך רוצה?" ואז הוא לקח נשימה עמוקה ואמר: "הלב שלי רוצה לעזוב את הארגון הזה" .
כמה פעמים הראש שלנו דורש משהו אחד והלב שלנו מבקש משהו אחר לגמרי...?
הראש שלנו מדבר ב"צריך/חייב/מוכרח" , הראש שלנו משימתי, מדבר בקול רם ומאוד מאוד נוכח בחיים שלנו. והלב? הלב מדבר ב"רוצה", הקול שלו שקט, נינוח, ואנחנו מתבלבלים לחשוב שהקול הזה רך וחלש וחסר חוט שדרה. אבל הלב הזה הוא יודע והוא בטוח.
רק צריך להשקיט ולהוריד טיפה את קולות הצעקה של הראש ואז- אז תשתמעו גם את הלב. את מה שהוא רוצה.
אז נכון ששם ההחג הבא עלינו לטובה הוא "ראש- השנה" והוא מסמל ראשית, התחלה ואת קולו של השכל ואני אומרת תנו מקום גם ל"לב- השנה" . גם לו יש מה לומר. רק תקשיבו לו יותר.
"שנהיה ללב ולא רק לראש". שנה טובה.
