אפילו לא כשלונות קולוסאליים.
מי מפחד מלדבר פשוט על אי-הצלחות?
ממממ...
כן ,שאלה קשה.
ואני?
כמה אני בטוחה לדבר על זה?
עד היום לא ממש.
עכשיו ,היום כן.
למה?
הגיע הרגע הזה, אחרי כמה שנות ניסיון שאחריהן נדמה לי שאני כבר מרגישה הרבה יותר נוח על כסא המאמן בשביל לספר לכם על שיחת הסיום והמשוב שעשיתי היום עם מתאמן .
כבר בפגישה הראשונה הבנתי שיש לי פה אגוז שלא יהיה קל לפיצוח. הוא הגיע חמור סבר, אף שריר לא זז בפניו גם כשאמרתי משפט "שובר קרח" מחוייך בדקות הראשונות. הוא היה מתוח קמעא מצפה ממני למהלך הראשון .
ראיתם "המלכה גמביט"?" אז זה בדיוק זה.
כנסו לראש של היושב מולכם ונסו לגלות את המהלך הבא שלו.
אז אני הבאתי את עצמי במלואי המשימתית.
הבנתי את כללי המשחק אחרי 10 דקות.
ושיחקנו. תאמינו לי שהיה מסע מרתק. גם הוא אמר.
"נכנסתי לראש של עצמי ופתאום הבנתי את המהלכים שלי" אמר לי.
היו לנו 5 שיחות ממוקדות.
מה זה ממוקדות. לייזר.
הוא שיחק על כל המגרש כיאה לשחקן פוקר.
כן למדתי שהיה שחקן פוקר מיקצועי שגלגל סכומי עתק. עכישו חיפש את הצעד הבא שלו.
אלא מה?
המשחק שלו גם בפגישות האימון היה משחק "וירטואלי" .
הוא שיחק בראש שלו את כל המהלכים האפשריים, ראה איפה האתגרים, החסמים, החוזקות, ההזדמנויות.
אבל שם גם היו הגבולות שלו.
הוא לא היה מוכן לשלם את המחיר לצאת ולשחק "בעולם האמיתי" .
"העבודה שם קשה מידי" אמר לי.
"אני לא רגיל לעבוד קשה מידי"
"אוקיייי" אמרתי
"אז מה היה לנו כאן"? שאלתי (ותחושת אכזבה חלחלה בי)
"היה לנו כאן שיח מעניין, אפילו מרתק. הבנתי עוד דבר עוד שניים על עצמי וגם הבנתי שאני בוחר לא לזוז מהמקום בו אני נמצא בו. צריך לקרות משהו מאוד קיצוני בכדי שאניע את עצמי החוצה למשהו חדש"
אני לא מוותרת:
"מה אתה לוקח מהמפגשים שלנו?" שאלתי "מה יהיו הצעדים הבאים שלך?"
" אני לוקח לתשומת לב את השיח על הטוטאליות שלי, את המקום של החברים והזוגיות עליו אני רוצה לשמור מכל משמר ובעיקר את ההבנה שהבחירה שלי לא לנוע קדימה היא מודעת"
הודיתי לו על הכנות שלו.
הוא איפשר לי לקבל שיעור חשוב בקבלת משוב שהוא לא כל כך נוח.
בהגדרתו - מקצוע האימון הוא לייצר שינוי משמעותי ובר קיימא אצל המתאמן.
שינוי כזה לא קרה.
אולי זו אי- הצלחה ואולי אפילו כשלון,
דבר אחד בטוח מבחינתי- הוא ביקש לשלוח את בת הזוג לאימון אצלי גם.
תשפטו אתם מה היה פה:)
Comments