לפני הרבה שנים בשנות ה70-80 הייתה סדרה קומית-בריטית מצליחה מאוד בשם זה, אני הייתי מכורה לה! ממש!
"מישהו מטפל בך" הביאה שורה של דמויות גרוטסקיות, שהיו בעיקר הקצנה של כולנו: של בורות ונבערות, של גזענות וחוסר סובלנות אבל גם של תמימות ,קשר וחיבה – בליל של יחסים בין בני אדם.
במבט לאחור, אני רואה את הדמויות הראשיות כסטריאוטיפיות לסגנונות תקשורת בין בני אדם: המשימתי (המפקד, השאפתן), המקדם (הרעיונאי, הדברן, הנלהב), המנתח (בודק, בוחן, משווה) והתומך (המרגיש, שומר ההרמוניה). מה שמעניין בעיני הוא בחינת התקשורת ביניהם דרך הדיאלוגים השונים בין הדמויות. אז הוקצנו במלוא תפארתם חוסר ההקשבה, כפלי המשמעות של המילים וכמובן הקצרים בתקשורת שנבעו מהסגנונות השונים.
היום ,אני רוצה לספר לכם על ד., מתאמן שלי, יזם – מנהל חברת סטארט-אפ . בחור כריזמטי מאוד, מנהיג טבעי, נלהב ומלהיב, אחראי, אכפתי, המסוגל לעשות 20 מטלות בעת ובעונה אחת.
סגנון התקשורת: משימתי-מקדם טיפוסי!. עכשיו אתם בוודאי שואלים- where is the catch? ...
אז ל-ד. לא היה ברור איך זה שבכל פעם שהיו עובדים שלו באים להציג לו נושא/רעיון, הם היו יוצאים ממנו "עם הזנב בין הרגליים" כלשונו... "אני ממש לא רוצה יס-מנים", הוא אומר, "אני רוצה שיכנסו ויציגו את הרעיון שלהם וילכו עד הסוף, אני לא מבין למה בסוף מקבלים את מה שאני אומר...."
תגיד, שאלתי "לפני שהם באים, אתה יודע על מה הם הולכים לדבר?"
"ברור! אני מכין את עצמי כמו שצריך לפני כל פגישה ,אני לומד את החומר"
"ואז?" אני שואלת
"אז כבר ברור לי מה יהיה המהלך ומה השאלות שאני רוצה לשאול .."
ומה עוד?
"אז אני מניח מה יהיו התשובות שאני אקבל, ואז אני כבר בונה את השלב הבא"
"אתה בונה בראש שלך דיאלוג שלם, פינג-פונג של שאלות ותשובות" אני אומרת
"נכון! ככה הם יודעים שהתכוננתי לפגישה"
"תגיד, מה אתה רוצה להשיג מהפגישות האלה" אני שואלת
"אני רוצה שילמדו לשתף אותי, שירגישו נוח להיכנס אליי, שיבואו עם רעיונות חדשים ויצירתיים שיעזו"
"נהדר, אלו באמת דרכים מעולות להוביל אנשים" אני אומרת ,"האם אתה חושב שהדרך הזו בה אתה נוהג מעודדת הרגשת נוחות, שיתוף, נועזות וחשיבה יצירתית? "
ד. מחייך... האסימון נופל. "כנראה שלא" הוא אומר
"מה חסר?" אני שואלת
"לא יודע...מה חסר?
"חסרה ה ק ש ב ה . פשוט לבוא נקי ולהקשיב. כאשר אנחנו בונים בראש שלנו את כל הדיאלוג, את כל "הסיפור" אנחנו לא מאפשרים מקום להקשבה אמיתית. מתוך הקשבה אמיתית נולדים השיתוף, הכנות וכמובן היצירתיות. כל הדברים שאתה כל כך רוצה שיקרו בינך לבין העובדים שלך".
אני שולחת את ד. עם שיעורי בית ,כולם סביב תרגול ההקשבה.
בשבוע לאחר מכן בפגישה השבועית הוא לא מתאפק ופותח את השיחה בחיוך ענק... "נו...ספר" אני אומרת
"את לא מאמינה" הוא אומר, "אמא שלי שאלה אותי אם מישהו מטפל בי או משהו עובר עליי... :) היא אמרה שזו הפעם הראשונה היא הרגישה שאני באמת מקשיב לה... זה הדהים אותי, הייתי בטוח עד אז שאני ממש מקשיב אבל פתאום גיליתי כמה דברים חדשים אפשר ללמוד אם באמת מקשיבים"
"הקשבת פעם"... אני אומרת..." בעיקר לשיחות שהיו בתוך הראש שלך"...
Comments