לישון על זה

אחד הנושאים המרכזיים שחוזרים במפגשים שלי עם יזמים, הוא המחסור המתמיד שלהם בשעות שינה ומצב של עייפות מתמשכת.

כשאני שואלת אותם- איך נראית העייפות הזו , הם מתארים לילות של 3-4 שעות שינה, JET LAG אחרי טיסות טרנס-אטלנטיות, שעות ארוכות מול מחשב/ לאפ-טופ/ טלפון נייד וכתוצאה מכך,

עייפות, חוסר סבלנות, חוסר הקשבה, ציניות, עמימות ולעתים אף ירידה משמעותית ביכולת קבלת החלטות שקולה ואפקטיבית.

באחת הפגישות בשבוע שעבר, עם מתאמן שלי, יזם- המנהל סטראט אפ של 60 עובדים ,שאלתי אותו:

"אז מה אתה יכול לעשות אחרת, אם התוצאות שאתה מתאר כאן לא עובדות לך ?"

"האמת, אני לא ממש יודע, יש לי מיליון מחויבויות ואחריות על הראש, מיילים בכמות מטורפת, ישיבות הנהלה, שיחות עם ראשי צוותים, שיחות עם לקוחות, שיחות עם המשקיעים, ובין לבין אשתי מספרתי שלילד יש חום ואני פשוט ע י י ף ! ,את יודעת מה הפרדוקס, רותי?! שאני מתחיל לחכות לטיסות הארוכות והנוראיות, כי רק שם אני יישן! אני מגלה שזה הזמן היחיד שבו אני מתנתק ומצליח לישון 6 שעות!"

"אז מה עוצר אותך מלעשות את זה גם ביום יום?" אני שואלת

"טוב, זה ברור, שם אין לי ברירה, צריך לכבות את כל המכשירים כשעולים לטיסה ובינתיים אני צולל לשינה עמוקה "

"אז איך יכול להיות שאתה, איש פרואקטיבי, שלוקח החלטות ואחריות גדולה על כתפיו, מוכן לקבל הוראות בשם הכללים 'החיצוניים' אבל לא מוכן להישמע לקול הפנימי שלו עצמו?!"

"אולי כי בטיסה זה כללים של חיים ומוות, אני מתבקש לכבות משום שהמכשירים עלולים לשבש את פעילות המטוס"....

"ובחיים שלך?" אני שואלת , "האם יכול להיות שגם שם אתה עלול לשלם מחיר מאוד כבד אם לא תישן מספיק??"

תראה תמיד יש לך בחירה, תמיד! אולי אתה חושב או מניח שאין לך אפשרות אבל היא תמיד קיימת. יש לה מחיר לבחירה שלך, לכל בחירה אבל יש גם רווח בצידה.

כשאתה מונע מעצמך שעות שינה ועובד מסביב לשעון, אתה אולי ממלא את כל המשימות שלך וזה הרווח הכי גדול שלך אבל מה לגבי המחיר?!

כאשר אתה מונע מעצמך שעות שינה, אתה משלם מחיר מאוד כבד של חוסר בהירות, ירידה באנרגיה, חוסר סבלנות וסובלנות כלפי אחרים ויכולת קבלת החלטות לא ממש שקולה, אפילו נהיגה חזרה הביתה בסוף יום ארוך כשאתה 'מרוסק'"

"זה לא מחיר זה?!"

"כן... זה מחיר" הוא עונה

מכיר את הסיפור על חוטב העצים? אני שואלת

"לא"...

אז פעם היה חוטב עצים שעבד בבית חרושת לעצים, הייתה לו משכורת מעולה ותנאים מעולים והיה לו חשוב לעשות את התפקיד שלו בצורה הטובה ביותר.

ביום הראשון לעבודתו הוא קיבל גרזן והוראה לצאת ליער לכרות עצים.

בסיומו של אותו יום הייתה לו מכסה של 18 עצים, הוא קיבל מחמאות על ההספק המצוין שלו ויום למחרת הוא כבר קם יותר מוקדם והלך שוב לכרות עצים, היה לו חשוב להספיק לכרות יותר, אלא שלדאבונו הוא כרת 15 עצים בלבד. ביום השלישי הוא קם עוד יותר מוקדם ויצא שוב מלא מוטיבציה לכרות הרבה יותר עצים. לדאבונו, ההספק שלו היה של 7 עצים בלבד. וכך הלאה כל יום ירדה התפוקה שלו. בסופו של השבוע הראשון, ניגש איליו מנהל העבודה וראה את ההספק שלא היה משביע רצון ושאל אותו: "תגיד, מתי בפעם האחרונה השחזת את הגרזן שלך?"

"להשחיז?! לא היה לי זמן להשחיז הייתי עסוק מידי בכריתת עצים" ענה לו חוטב העצים.....

"איך הסיפור?" אני שואלת

"סיפור טוב ו...כן...אני מבין, הבחירה להקדיש זמן ל'השחזת הגרזן' שלי, כלומר, לישון מספיק, להחליט שאני יכול 'לכבות את המתג' כי זו בחירה שלי, לאגור כוחות פיזיים ומנטליים, היא זו שתאפשר לי להמשיך לחטוב עצים בקצב ובתפוקה המקסימליים שאני רוצה"

"אז תישן על זה?!"

"כנראה שכן" ענה בחיוך.

Alarm clock black white